שם הפעולה: פעולת תרבות הצריכה
מטרות:1. החניכים יבינו מה זה תרבות הצריכה.
2. החניכים יסתכלו בנקודת מבט שונה על הצריכה שלהם.
3. החניכים יבינו מהם המניפולציות המופעלות עליהם בצריכה.
הכנות לפעולה (עד 5): ★
מהלך הפעולה:
פתיחה-
משחק פתיחה: כל אחד כותב על פתק מה הפרסומת האהובה עליו. אוספים את הפתקים, כל אחד מקבל פתק של מישהו אחר והוא צריך להמחיז בפנטומימה מה הפרסומת.
הקבוצה צריכה לנחש באיזו פרסומת מדובר.
גוף-
יוצרים פרסומת: מחלקים את הקבוצה לזוגות או שלישיות. כל אחת מהקבוצות מקבלת מוצר שאותו היא צריכה לפרסם לציבור. כל קבוצה צריכה לכתוב על המוצר מדוע הצרכן זקוק לו.
מוצרים אפשריים לפרסום- נס קפה, טלוויזיה, אייפון, נעלי ספורט, דיאט קוקה קולה ועוד...
כל קבוצה מציגה את הפרסום שלה.
דיון-
מה הייתה המטרה שלכם כמפרסמים?
באילו אמצעים השתמשתם?
האם הראיתם לצופים את כל האמת על המוצר?
האם השתמשתם בתכונות של המוצר עצמו או שהוספתם דברים שלא קשורים אליו?
קוראים את הקטע הבא:
תרבות הצריכה מציעה
סולם ערכים, שבו האדם נמדד על פי רכושו, ולא על פי מעשיו או רעיונותיו. הכסף הוא
האידאל, ובדרך אליו הכל מותר. לתרבות זו שמות רבים, כמו "אמריקניזציה",
"חומרנות", "תרבות הפרסומות", ו"תרבות הרייטינג".
כבני אדם יש לנו צרכים חומריים כמו מזון, מים, מחסה
וביגוד. יש לנו גם צרכים רוחניים כמו חום, שייכות, אהבה או מתן משמעות לחיים.
תרבות הצריכה מנסה לשכנע אותנו שניתן למלא צרכים רוחניים במוצרים חומריים. היא
יוצרת אצלנו ציפיות מוגזמות ותקווה לאושר אם רק נשיג את המוצר הבא. אך את הצרכים
הרוחניים לא ניתן לקנות בכסף, וככל שאנו מתאמצים יותר גדלה תחושת הריקנות
והסתמיות.
זירות הפעולה של תרבות הצריכה מתקיימות, למעשה, כמעט בכל
מקום: פרסומות - בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות, בלוחות ענק ברחובות, בטלוויזיות
חוצות, בקולנוע, על תחנות האוטובוס ובאינטרנט. מבצעי פרסים יוצרים אווירה שהפרס הוא
בעצם פסגת האושר האנושית.
בעיתונות ובטלוויזיה משודרות פרסומות בלתי ישירות - מוספים של
"סגנון חיים", "רכב", חידושים טכנולוגיים, בישול יוקרתי,
כשלמעשה רוב הקוראים כלל אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את המוצרים המוצגים שם או
אינם זקוקים להם.
בכל סוגי הפרסומות חוזר המסר: קנו עוד- כך תהיו מאושרים
יותר. המסר "אתם בסדר בדיוק כפי שאתם", הבסיסי כל כך לבריאות הנפש של
האדם, אינו משודר בהן.
תרבות הצריכה היא תופעה חברתית וכלכלית המעודדת אותנו לקחת
נתח הגון ממשאבי כדור הארץ מבלי להתחשב בתוצאות.
20% מאוכלוסיית העולם צורכת למעלה מ- 70% מהמשאבים החומריים
שלו, ומחזיקה למעלה מ- 80% מההון בו. למרות שאליטה גלובלית זו כוללת אנשים כמעט מכל המדינות, היא מרוכזת
ברובה במדינות המערביות, הצרכניות: ארה"ב, קנדה, מערב אירופה, אוסטרליה, יפן
וישראל.
אותם 20% אינם מגדלים, מספקים או
מייצרים לבדם את כל המשאבים הללו, אלו הם תוצרים מעמלו של כלל העולם. האוכלוסייה
הצרכנית נהנית מהיתרונות של שימוש בתוצרים אלו, ושולטת בחלוקתם. למעשה, בכדי
שהאליטה תחיה ברמה שבה היא חיה, הרוב נאלצים להימנע מכך... זו היא אחת הסיבות
העיקריות לעוני העולמי.מסכים/לא מסכים: תולים על 2 קירות (אחד מול השני) שלט "מסכים" ושלט "לא מסכים".
מקריאים לחניכים כל פעם משפט, והם צריכים להחליט אם הם מסכימים או לא מסכימים, ובעצם העמידה שלהם בציר מסמלת את מידת ההסכמה.
שואלים את החניכים למה בחרו לעמוד שם, ומבקשים מהם לומר מה הם חושבים.
המשפטים:
-
אני מושפע מפרסומות
-
אני נאמן למותג כלשהו – קוקה קולה,
ליוויס, מקדונלד'ס, במבה
-
אני לעולם לא קונה
מוצרים עקב פרסומות שאומרות שהם בריאים
-
לפעמים הייתי רוצה
להיראות כמו שחקנים ודוגמנים בפרסומות
-
לפעמים הייתי רוצה חבר
/ חברה שנראים כמו בפרסומת
-
אין קשר בין סיגריות
לגבריות
-
קניית בגדים משמחת
אותי
-
שפת הגוף שלי לעולם
אינה מושפעת מזו של השחקנים בפרסומות
- אני קונה אך ורק מותגים
סיום-
מסכמים את מה שעשינו בפעולה, ועל מה דיברנו. ומעלים נקודות לדיון:
-את מי משרתות הפרסומות? ומה מטרתן?
-אילו חולשות של בני האדם מנצלות הפרסומות?
-האם אנחנו מאמינים לפרסומות? הן משפיעות עלינו? למה?
-הדמות האידאלית על פי הפרסומות, האם היא קיימת?
-האם בפרסומות מראים לצופים את כל האמת?
-מה מטרת המפרסמים? מה הם לא יגידו על המוצר?
-באילו אמצעים משתמשים במפרסמים?
-האם אנחנו קונים רק מה שאנחנו צריכים?
-מה המטרה הסופית בעבודה וברווח כספי?
-מה הקשר בין תרבות הצריכה לאלימות?
-מה הקשר בין תרבות הצריכה לאיכות הסיבה?
הכנות מראש:
1. שלט "מסכים", ושלט "לא מסכים"
2. פתקים
3. עטים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה